למה מוציא נתניהו את המופתי מקברו?
הסערה שעורר נתניהו כאשר השליך ספין כוזב בפרצופם של נציגי ציוני אמריקה, זכה לתגובות שחרגו מגבולותיה של מדינת היהודים, תגובות נעו בין הגדרת ביבי כמי שאיבד קשר עם המציאות, לבין העלבות מחוצפתו הגסה של האיש. בתוך בליל התגובות הססגוני קשה היה למצוא תגובה שתבהיר מה ההיגיון בשיגעון שמצוי מאחורי החלטת ביבי להמציא היסטוריה שתכרוך את הפלסטינים עם הנאצים. עד לפני מספר חודשים, בתקופת המאבק נגד הסכם הגרעין, תפקיד הנאצים היה שמור לאיראן. לפני מספר שבועות, כאשר נערכו בשוק האירופי המשותף דיונים על הצורך בסימון מוצרי התנחלויות הייתה לביבי תגובה דומה: הוא הכריז כי אירופה שכחה מהר מידי את התקופה בה סימנו בני אדם, והשווה בין סימון קרם ידיים לסימון בני אדם. זו לא רק דמגוגיה פרובוקטיבית אלא הוכחה נוספת לעובדה, כי נתניהו, המזהיר ללא הרף, כי אויבי ישראל זוממים להשמידה ולהביא עליה שואה נוספת, מספר לנו בעצם, שהמעצמה האזורית הראשונה במעלה, עומדת לנחול תבוסה מידי נערים וילדים שיצאו לפעולות הקרבה בעזרת אבנים וסכינים מול מערכת צבאית אדירה.
גל פעולות ההקרבה של הנוער הפלסטיני נוצר לאחר שבמשך תקופה ארוכה איפשר נתניהו לפרובוקאטורים יהודים משיחיים להפר את הסטטוס קוו בהר הבית, האשים את הפלסטינים, כולל את הרשות המשמשת שכפ"צ ישראלי, בהסתה וביצירת ההתקוממות הנוכחית, וזאת, כאשר שנאת הנוער הפלסטיני היוצא למבצעי הקרבה מתחלקת בין ישראל ובין משרתה - אבו מאזן. בתקופה זו גם התגבר הדיכוי נגד הפלסטינים, הן בשטחי 67 והן בגבולות הרשמיים של מדינת היהודים. נראה שהתגברות נטיותיו המשיחיות, של נתניהו וממשלתו דוחפות את הארץ כולה למסעות רצח, טרור ונקמה. שוב מכניסה ההנהגה היהודית את מדינת היהודים ותושביה לכותונת המשוגעים של המנטרה הציונית "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו.״ סיסמה כוזבת זו שמשה תמיד הצדקה לכל פשעי הציונות.
גיוס המופתי חג' אמין אל חוסייני לסצנריו של נתניהו, והצבתו במחזה הבלהות שלו כיוזם השמדת יהודי אירופה, איננה רק ניסיון לזרוע שנאה בקרב צאן מרעיתו, אלא תרגיל המכוון לעורר בקרב ההמונים פחד מיורשיו המדומים של המופתי, כמו אבו מאזן למשל. גבלס, שר התעמולה הנאצית הסביר פעם, שהטלת אימה על הגרמנים בטענה שגרמניה נתונה להתקפה מאיימת של היהדות העולמית, הביאה לאיחוד האומה הגרמנית נגד היהודים. בנוסף לכך, הפחדת האוכלוסייה הגרמנית מפני "מזימותיו הטמאות של היהודי" הייתה אחת הדרכים בהן השתמשו הנאצים כדי ליצור דה לגיטימציה ודה הומניזציה של היהודים בגרמניה, זה עבד מצוין, נתניהו נוקט שיטה דומה, כאשר הוא מציג את קורבנות הכיבוש והדיכוי ההולך ומחריף כמין צורר אכזרי, החותר להשמדת היהודים. כאן מתגלית מתודת ההיפוך של נתניהו, המשליך על הצד השני את תכניותיו שלו כדי להצדיק את פעילותו כלפי הפלסטינים כ"הגנה עצמית". הגדלת חשיבותו של המופתי, שהיה מנהיג שמונה על ידי הבריטים, קיבל שוחד מהסוכנות היהודית וסייע בעמדותיו המתפארות רק לציונות, היא כמו כל אמיתות נתניהו,שקר עובדתי והיסטורי המסתיר תוכניות פוליטיות.
הרמה החדשה של שקריו הדמיוניים מבשרת, שתכניותיו העתידיות הגיעו לשלב חדש המצריך הכנה נמרצת של דעת הקהל אליהן, הכנה שהמציאות לא יכולה לספק לה תירוצים. כשמנתחים את תכניותיו הפוליטיות ברור שאין לו שום כוונה לוותר על שליטה ישראלית בכל השטח ממערב לירדן, ולא לאפשר לפלסטינים להיות בעלי זכויות כלשהן במדינת האפרטהייד השלימה. כוונת נתניהו לנסות לסלק את הפלסטינים בכל דרך שתתאפשר מתוך מדינת הגזע היהודית המורחבת ולהעלימם מעל פני האדמה. כנראה שהוא מעריך שכל המפלגות הציוניות יתמכו במעשיו, כשם שתמכו במלחמתו האווילית והכושלת בהסכם הגרעין עם איראן, כמו בהאשמת הרשות הפלסטינית בהסתה ובתמיכה בטרור אנטי ישראלי.
הכוחות העומדים לרשות נתניהו למימוש תכניות העלמת הפלסטינים וגיוס עמישראל למשימה, הם בראש וראשונה העדר מוחלט של אופוזיציה, פרלמנטארית ואף חוץ פרלמנטארית הקוראת תגר על מנהיגותו. במערכת הציונית כולה אין אישיות פוליטית שתוכל לקחת מידיו את הנהגת מדינת ישראל השוקעת. צריך לזכור שסקרי עומק שונים מצביעים כי נתניהו הצליח לייצב את עצמו כמנהיג עבור למעלה מ55% של האוכלוסייה. לרשותו עומדות, מובן, פלוגות הסער של המתנחלים, שממשלות ישראל חלקו עמם את כוח הדיכוי של המדינה, שישמחו לממש תכנית כזו. הצבא הישראלי השתנה לחלוטין ב-25 השנים האחרונות ושכבת הקצונה המרכזית בתוכו מהווה כוח דתי לאומי ואף חרדי לאומני. חלק גדול משכבה זו תולה עיניו ברבנים מהסוג היודונאצי, הרואה בפלסטינים את עמלק האגדי. נוסיף לכך את העיתונות המאולפת המשמשת ברובה סוכנת משנה של דובר צה"ל ולסיום נזכיר שוב כי בציונות הדתית קיים זרם ההולך וגדל החולם על "מחנות השמדה לעמלק", עליהם דיווח בעיתון "הארץ" יאיר אטינגר ב21.1.2011.
אטינגר מצטט במאמרו את מאמר המערכת של עלון פופולארי בשם "מעיני הישועה" המופץ חינם בבתי הכנסת ומוצא לאור על ידי אגודה בעלת אותו שם, שראשיה הם: הרב שמואל אליהו מצפת, הרב שלמה אבינר מבית אל והרב יעקב אריאל מרמת גן. העלון משלח לדברי אטינגר אש וגפרית ברבנים החולקים על מנהיגי האגודה ובעיקר ברבני "צהר"... שהוא מכנה רבני קריירה". המאמר הבלתי חתום טוען ש"רבני הקריירה" הם רק שחקני משנה בקרב הרבנים בישראל וספק אם לקחו חלק בהיסטוריית מאבקי התרבות שלנו... מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות השמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. ימים יגידו". (ההדגשות שלי א.א.) כמובן שאף יועץ משפטי ואף אדם אחר, כולל האיש הצווח על הסתה פלסטינית לא האשים את מחברי המסמך של מתכנני מחנות השמדה, בהסתה לרצח עם וזאת לאחר שוד מולדתו.
מצב קטסטרופלי זה הינו תוצאת כשלון התנועה הציונית שניסתה ליצור אומה מודרנית על בסיס מיתוס אטוויסטי. אי הפרדת הדת מהמדינה, הביא ליצירת קריקטורה של אומה על בסיס דת. הרעיון הפשוט כי לאומיותו של האזרח הישראלי יכולה פשוט להיות ישראלית, לא עלתה כלל על הדעת משום שהציונות עוסקת בהפרדת היהודים מהאחרים ולא בחיבורם. אולם, אם תושבי טריטוריית האפרטהייד בפלסטין חפצי חיים הם, עליהם לדחות מכל וכל את הרעיון כי מדינה יהודית היא מוסד היכול לקיים קהילה של אנשים החיים באופן דמוקרטי. יכולת זו דומה ליכולת של מדינה אסלאמית או מדינה קתולית לעשות כך. לכן לא ניתן להפריד את הדת היהודית מן המדינה היהודית ללא ביטולה של האחרונה. המצב הנוכחי מהווה תזכורת חריפה לצורך ההיסטורי הדחוף, להקמתה של מדינה חילונית דמוקרטית, דרך כינוס אסיפה מכוננת של כל תושבי פלסטין ההיסטורית, אסיפה שתיתן חוקה שוויונית לארץ השסועה, ותכונן מדינה בה הדת או העדרה הינו עניינו הפרטי של כל אזרח, והלאום מורכב מכלל האזרחים.
אלי אמינוב