חוק מדינת השריעה היהודית
ראש הממשלה נתניהו וממשלתו מקדמים כעת את הנבחר שבחוקים האנטישמיים: הגדרת ישראל כמדינת "הלאום היהודי", כלומר מדינתם של כל יהודי העולם ולא של אזרחיה הלא יהודים. כלומר ישראל הינה מדינתם של האמריקנים והרוסים בני הדת היהודית אך לא של תושבי כפר קאסם. הצעת החוק קובעת את עליונות האופי היהודי של המדינה על פני שרידי אופייה הדמוקרטי. בכך מצטרפת ישראל לאותן מדינות או תנועות אנטישמיות, המפלות בין אזרחיהן על פי מוצאם. הסיסמה היוצאת מחוק זה שמשמעותה ישראל ליהודים! דומה להפליא לסיסמאות אנטישמיות. בצרפת למשל הסיסמא המרכזית של האנטישמיות הייתה צרפת לצרפתים! החוק המאוס קובע כי הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית בישראל ייחודית לכל אלה שאמם היא בת הדת היהודית או לאלה שעברו טקס דתי להצטרפות לדת היהודית. החוק קובע גם כי "ארץ ישראל" כלומר פלסטין, היא אך ורק מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. החוק האנטישמי לא מכיר בעובדה שארץ זו היא מולדתם היחידה של הפלסטינים שחייהם הלאומיים נכרתו בשל ההשתלטות הישראלית.
בארצות המזרח התיכון המשטרים הלאומיים המושחתים שהנהיגו את העמים והוליכו אותם מכישלון לכישלון הוכרו סוף סוף כפושטי רגל, אך עתה עולה משאול התחתיות הריאקציה האיסלמית. יסודות פונדמנטליסטים כאלה היוו תמיד מתחרים למגמות הלאומיות של המשטרים שקמו באזור לאחר השחרור מהקולוניאליזם. התנועות האיסלמיות מנסות להפוך את האיסלם לגורם שילכד את העולם הערבי ויאפשר לו - כביכול - להתמודד עם המשימות ההיסטוריות העומדות בפני הארצות הנחשלות. ארגון המדינה האיסלמית הוא הבולט בין יסודות אלה.
בדיוק למגמה מרכזית ודוחה זו ב"מזרח התיכון החדש" מתחברת כעת ממשלת ישראל. "קלף הניצחון" שלה הוא השלטת השריעה היהודית על הדמוקרטיה המוגבלת הישראלית. עבור ההמונים היהודים, המולעטים ברציפות בשנאה לערבים, אלה שבשנה האחרונה הורעלו בהטפה גזענית שזרמה היישר משולחן הממשלה, הצעת חוק זו ברורה: זו מדינה יהודית ובשל כך, ערבים החוצה! בנוסח הסיסמאות "יהודים החוצה" שנפוצו באירופה בשנות השלושים.
אכן, מאז הקמתה, משדרת ישראל למיעוט הערבי ששרד בישראל מן הטיהור האתני של מלחמת 1948 כי ישראל אינה ביתו. החקיקה בנושאי הליבה המפלים את האזרחים הערבים החלה מיד לאחר קבלתה של ישראל כחברה באו"ם. המערכת הפוליטית, החקיקתית והמשפטית מייצרת מאז ללא הפסקה תקנות וחוקים גזעניים, המתייחסים לאזרחים לא לפי מעשיהם אלא לפי מוצאם. החקיקה המתמשכת משרתת לא רק את מערך הגזל והנישול של האוכלוסייה הילידית, אלא נועדה גם להבטיח את המשך האספקה של אוכלוסיית מהגרים יהודים, דרך תגבור והעצמה של בת הברית החשובה ביותר של הציונות, הלא היא האנטישמיות הבינלאומית. אספקה זו אמורה גם להבטיח צבר הולך וגדל של אנשים עניים בתחתית החברה היהודית, שייאלצו להסכים להיות מועסקים בהעסקה קבלנית ופוגענית, לטובת מקורבי השלטון.
מאז 1949 נמשכת החקיקה האינטנסיבית של עוד ועוד חוקים המפלים בין יהודים וערבים. מוסדות המדינה האריכו אוטומטית כל שנה את התיקון לחוק האזרחות המונע איחוד משפחות פלסטיניות; חוקקו את חוק ועדות הקבלה המאפשר הפליה חוקית; את חוק איסור ציון הנכבה ברשויות הערביות; את תכנית פראוור המיועדת לשוד אדמות הבדווים; ועוד כחמישים חוקים והצעות חוק רק בשבע השנים האחרונות המפלים בין יהודים וערבים! (ראה פרסומי עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי). כל אלה מצטרפים כמובן לתקנות ההגנה לשעת חירום שאומצו ישירות מהקולוניאליזם הבריטי, למערכת חוקי הקרקע וחוקי הכניסה לישראל. מדובר בחוקי אפרטהייד הקיימים מזה שלושה דורות. התכונה המאפיינת את חוקי האפליה הישראלים היא הצביעות. בניגוד לחוקי האפרטהייד שהתקיימו בדרום אפריקה, המילה ערבי, המתייחסת מפורשות ליליד הנחות והמופלה, אינה מופיעה בחוקי האפרטהייד הישראלים. אולם, מדיניות אפרטהייד היא מדיניות, המתייחסת באופן שונה לאנשים רק בשל מוצאם או זהותם הלאומית או האתנית, ומחוקקת חוקים ותקנות לביצוע מדיניות זו. רצף של חוקים כאלה בהחלט מספיק כדי להגדיר את ישראל כמדינת אפרטהייד. עתה, כגולת הכותרת לכל זה מקדמת ממשלת את חוק הלאום החדש. אכן בדם וביזע הוקם לנו גזע. גם בין המדינות הקולוניאליות, בולטת ישראל כמדינה היחידה בעולם שהחילה את חוקי ההגירה שלה על בני אומת ילידי הארץ והפכה אותם לזרים.
אם כך הם ממילא פני הדברים, למה צריכה ההנהגה הישראלית, שהיא בעצם רק הנהגת העדה היהודית, את חוק הגזע הזה?
התשובה פשוטה, אך מעטים מבינים אותה: דווקא משום שאין עם יהודי. הציונות מנסה שוב ושוב לבנות אומה על בסיס דת, כלומר אומה הקיימת בזכות ההלכה (השריעה) היהודית ולא בזכות היאחזותה בטריטוריה של פלסטין ההיסטורית. לו היתה הציונות תנועה לאומית הייתה בונה בארץ זו לאום טריטוריאלי פלסטיני שמרכיביו האתניים או הדתיים אינם מפלים בין בני הלאום. גם אם הייתה הציונות מכירה בלאום ישראלי היו אזרחי הטריטוריה הישראלית אזרחים שווים וכלל האזרחים היה הלאום. אולם הציונות היא תנועה ריאקציונית, הקשורה לאימפריאליזם ואשר מהוה את כלב השמירה שלו באזור. לכן היא זקוקה ללאום דמיוני ומופשט שהחברים בו יהיו מוכנים להרוג ולהיהרג עבור דת חסרת רחמים. בדיוק כמו חייליה מעוררי החלחלה של המדינה האסלאמית.
אלי אמינוב