האבסה בישראל: אווזים לא, אסירים פוליטיים כן!

בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, שאסרה כבר בשנת 2006 על האבסת אווזים, מנסה ראש הממשלה להעביר חוק שיאפשר האכלה בכוח של האסירים הפוליטיים. החוק להאכלתם בכוח של אסירים שובתי רעב, עבר לאחרונה בכנסת בקריאה ראשונה, בניגוד לדעת המועצה הלאומית לביואתיקה רפואית שהוקמה בהחלטת הממשלה, ולמרות התנגדות ההסתדרות הרפואית. ואם אין בכך די, ראש הממשלה נתניהו הכריז שיימצאו הרופאים לביצוע המשימה. ואכן, במאה העשרים כבר נמצאו רופאים שהיו מוכנים לבצע את כל מה שמדינתם דרשה מהם.

כלא שאסירים כלואים בו בלי משפט הוגדר כמחנה ריכוז בידי לא אחר מאשר מנחם בגין. האסירים השובתים רעב הם עצירים מנהליים שלא הורשעו ואף לא הואשמו, ואיש אינו מציע להעמידם לדין. הם נותרים כלואים כל עוד הריבון, כלומר המשטר הקולוניאלי חפץ בכך.

הלגיטימציה המפוקפקת למעצר מנהלי, מקורה בתקנות ההגנה לשעת חירום, שהומצאו בידי השלטון הקולוניאלי הבריטי ואומצו בשמחה בידי מדינת היהודים. בכנס של משפטנים יהודים שהתקיים ביוני 1946 אמרו דב יוסף ויעקב שמשון שפירא, לימים שרים בממשלת ישראל, "חוקים אלה גרועים מחוקי הנאצים". ועל כן, מאז קום המדינה ועד עצם היום הזה חוקים אלה מאושרים מידי שנה בידי כנסת ישראל, המתחזה לפרלמנט דמוקרטי.

כיום מצויים בבתי הכלא הישראליים מאות אסירים מנהליים שהאשמות נגדם סודיות ולא ייוודעו להם בשום הליך משפטי – כולם אסירים פוליטיים הכלואים במחנות ריכוז. מתוכם שובתים רעב 125 איש, ושבעים מהם כבר הועברו לבתי חולים שונים ברחבי הארץ מחשש לחייהם. עובדי בתי החולים הוזהרו לשמור זאת בסוד, והאסירים ממתינים לרופאים שימצא ראש הממשלה כדי להאביסם. האסירים, חסרי יכולת להתנגדות פעילה, מעדיפים לסכן את חייהם ולא לוותר על זכותם לחירות, לכבוד ולמשפט הוגן. הם מוחים על השימוש בחוקי החירום הטוטליטריים נגדם, חוקים שאין אפשרות להתגונן מפניהם בשל סודיותן של ההאשמות. רוב החברה הישראלית מקבל את המצב הזה בשוויון נפש, כי הרי אין מערערים על צורכי הביטחון וקדושתו.

מעניין שגם אותם הומניסטים דגולים אשר לחמו בחירוף נפש למנוע האכלת אווזים בכוח, ואשר ארגנו עצומות של אלפי אנשים והפגנות סוערות, ממלאים פיהם מים כעת - או חלב סויה. בני אדם האסורים ללא משפט פחותים בעיניהם מאותם אווזים שלמענם לחמו בלהט. טענתם כי בעלי חיים אינם פחות רגישים מבני אדם, וסבלם הוא בדיוק סבל אנושי, פועלת כנראה רק לצד אחד.

חובה עלינו לדרוש את שחרורם המיידי של כל האסירים המנהליים או הבאתם לדין בבית משפט אזרחי; את האיסור המוחלט על האבסה או האכלה של אדם בניגוד לרצונו; ואת ביטול חוקי החירום ותקנות ההגנה לשעת חירום.

אלי אמינוב

#האבסהבישראל #אסיריםפוליטיים