הצבא המצרי שוב מבצע מחטף נגד המהפכה - האימפריאליזם האמריקאי מבצע מחטף על מצרים

1. המהפכה המצרית, שפרצה ב-25 בינואר 2011, נשאה בבסיסה אופי פועלי בשל תקופת ההכנה שלפניה, אשר כללה שביתות מקומיות, שביתות כלליות ענפיות, תפיסות מפעלים, המלווים התארגנות של איגודים מקצועיים עצמאיים המוניים, שלרוב השתלבו בפדרציה החדשה של האיגודים המקצועיים. ללא החריש העמוק המתואר, הייתה ההתקוממות מתקשה ללבוש את אותו אופי ההמוני שורשי שהיה לה. המהפכה, שהגל הראשון שלה מה-25 בינואר הביא להתערערות משטר מובארק, ולאחר שבועות ספורים, ב-2 בפברואר לנפילתו ולסילוקו, ינקה את כוחה ממלחמת המעמדות שניהל ציבור העובדים. 2. תנועת האחים המוסלמים, עד האולטימאטום של הצבא למובארק בו נדרש להתפטר מתפקיד הנשיא, ניצבה בעמדת המתנה, הצניעה את פעילותה וכמעט לא התערבה. רק לאחר שהשגריר האמריקאי בקהיר נועד עם הנהגתה היא החלה להשתתף בצורה בולטת בהפגנות, במטרה להשתלט על תנועת ההמונים. תנועת האחים המוסלמים היא הגוף הפוליטי המבוסס ביותר, המאורגן ביותר, בעל הניסיון המחתרתי העשיר ביותר ברחבי מצרים, בעיקר בקרב השכבות העניות בכפר (איכרות דלה) ובעיר (בשכונות העוני). המסורת המגובשת שלה בקיום רשתות צפופות של אגודות צדקה נמרצות, זיכתה אותה באהדה אצל אותה אוכלוסייה שהוזנחה ע"י השלטון המרכזי . התורה הפוליטית שלה שמרנית, יסודה בכיבוד הקניין הפרטי, ובין השאר על רקע זה ניהלה מאבק במשטר הנאצריסטי שהלאים נתחים ניכרים מתוך המשק המצרי. בהנהגתה האזרחית תמצא בעלי הון עשירים מופלגים (מיליארדרים). עד להפיכה הצבאית של ה-3.7.13 נתמכה התנועה בנדיבות על ידי סעודיה ונסיכויות המפרץ. 3. לאחר פרוץ ההפגנות ההמוניות בערי המדינה בגל הראשון של המהפכה , אחר ה-25 בינואר 2011, הקים הממסד הצבאי, אשר היה עד אז חוט השדרה של ממשל מובארק את המועצה העליונה של הכוחות המזוינים אשר נטלה את השלטון לידיה עם נפילתו. אז גם נוצרה ברית בין הצבא לבין האחים המוסלמים, בהמרצת הממשל האמריקאי ותחת פיקוחו. במטרה לרסן ולנטרל את תנועת ההמונים המתפרצת, דחפה וושינגטון את מובארק החוצה.

הממסד הצבאי העביר את השלטון לידי האחים המוסלמים. אורגנו בחירות לנשיאות ולפרלמנט, ונערך משאל עם על החוקה שבה ניכר היה חותמם האסלאמי של האחים. בכל הסיבובים האלה זכתה תנועת האחים להישגים מרשימים, שהושגו בשל היותה של התנועה, לא רק הכוח המאורגן ביותר במדינה, אלא גם להיותה תנועה מחתרתית נרדפת במשך כל תקופת הרודנויות הצבאיות – תחת נאצר, סאדאת ומובארק, ומושרשת בקרב הכפריים ובשכונות העירוניות העניות. חיש מהר התקררה אהדת ההמונים אליה עקב המצב הכלכלי חברתי שהידרדר. על אותו רקע גם קפאה הברית בין הצבא והאחים, הצמרת הצבאית נוכחה לדעת שבעלי בריתה אינם מסוגלים לטפל במשבר הכלכלי והחברתי. ככל שהמצב הפך לקטסטרופלי יותר התמוססה הברית בין הצבא והאחים. התברר שהאחרונים מאבדים את שליטתם על הרחוב, ואינם מסוגלים לכבד את חלקם בברית. באשר לצבא, צריך להבין שהממסד הצבאי יונק את עיקר כוחו מהחיבור שלו עם הממסד הצבאי האמריקאי. כל קצין מדרגת רב-סרן ומעלה עובר את הכשרתו המקצועית בבתי הספר הצבאיים בארה"ב, זמן מספיק כדי שישאב ויטמיע את השפעתם של מוקדי העוצמה של האימפריאליזם האמריקאי. בכל שנה גם מקבלת מצריים מענק של 1.5 מיליארד דולר² מהאוצר האמריקאי. הממסד הצבאי המצרי מחובר בחוט הטבור שלו למעצמה שמעבר לים. מלבד זאת חולש הממסד הצבאי המצרי על שליש מהמשק המצרי. מקום בכיר זה בכלכלה הלאומית מאפשר לו לחלוש על חייהם של מאות אלפי אזרחים ונותן לו כוח חברתי מכריע. הצבא הינו הגורם היציב ביותר במשטר המצרי, השולט למעשה במדינה מאז הפיכת הקצינים החופשיים ב-1952, ומאז נציגיו היו שליטיה : נאצר, סאדאת, מובארק. ההפיכה הצבאית האחרונה משתזרת בשרשרת הזאת. במקביל ובמהופך להידרדרות הכלכלית שהכתה קשות בהמוני העם בשנה וחצי האחרונה עלה שיעור הצבא בתקציב הממשלתי לשנה 013-14, ל-31 מיליארד לירות מצריות, 3.4 מיליארד יותר מחלקו בשנה הקודמת, וזה בנוסף לסיוע האמריקאי לצבא המצרי המסתכם בקרוב ל-15 מיליארד לירות מצריות. העלאה זאת של הכנסות הצבא מהתקציב הממשלתי היא פרי הברית שלו עם תנועת האחים. 4. מצב כלכלי המטיב עם הצבא ועם בעלי ההון, פוגע בעניים. הגרעון בתקציב הממשלתי הגיע לרמה של 14% של התל"ג, ומשקל החוב הכולל לכדי 80% של התל"ג. מלאי מטבע הזר לצורכי סחר החוץ בבנק המרכזי צנח מ-31 מיליארד דולר ל-13 מיליארד. ועיקרו בזהב, דבר המקשה על המרתו למזומנים לצורך יבוא בטווח קצר. נוצרו גם מחסורים חמורים במוצרי יסוד, בדלקים, ובדגנים. ערך הלירה המצרית ירד ב-12% במחצית הראשונה של 2013. המדינה אינה מסוגלת לספק את הצרכים הבסיסיים של המוני העם. כל אלה הביאו לבריחת הון זר ומקומי והמדינה גם אינה מסוגלת לכבד את התחייבויותיה הלאומיות.

יותר מכל גורם אחר, המשבר הכלכלי, המחסור במצרכי יסוד, האבטלה הגואה, הם שהוציאו את מיליוני בני העם לרחובות ולכיכרות בדרישה להסתלקות ממשלת האחים. המשק קורס, האבטלה מגיעה לכדי 30%. מצב זה יצר בקרב ציבור העובדים קיטור אדים יוקד שהתפרץ וסחב אחריו את שכבות הנדכאים. הברית המסורתית בין תנועת האחים והמוני העניים בכפרים ובשכונות התפרקה. איתה החלה להתפרק הברית של הצבא עם תנועת האחים.

עד להקמת תנועת "תמרוד" רוכזה האופוזיציה הרשמית בידי "מועצת ההצלה הלאומית". ההנהגה במועצה הייתה בידי שלישיה : עמר מוסא, בראדי, וסובאחי – שני הראשונים שרידים של משטר מובארק, האחרון פעיל נאצריסטי.

5. למול ההפיכה הצבאית והכאוס העלול להשתרר ‑ כאשר ההמונים דורשים את מימוש שאיפותיהם שלא מולאו ע"י ממשלת האחים, מועלות מספר שאלות עקרוניות,העומדות בפני העם המצרי: האם אין מקום להציע בפני ההמונים כצעד מיידי בחירת נציגים לאסיפה מכוננת דמוקרטית וריבונית וכינוסה כדי שתקבל חוקה – דמוקרטית באמת, ותארגן כצעד שני ולאלתר בחירות לפרלמנט?

האם, כדי שהמונים בכפרים באזורי הדלתא ומצרים עילית יעמדו איתנים לצד המהפכה, וכדי לנתקם ממעגל ההשפעה של האחים, אין מקום להציע להם שישתלטו על האדמות שבבעלות בעלי הקרקעות הגדולים, כלומר להוביל למהפכה אגרארית, אשר תשלים את המהפכה העירונית?

האם אין מקום מול האסון הכלכלי המרעיב את ההמונים להציע להם הלאמת אמצעי הייצור העיקריים והקמת רשות לתכנון כללי?

האם אין זה הזמן להפסיק את ההתקשרויות של המדינה עם האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית המורידים הוראות רצחניות בדבר הפסקות הסבסוד של מצרכי היסוד וסוגי הדלק, והורדת חומות המכס? במשך תקופת שלטון האחים המוסלמים תנועת העובדים ספגה מכות לא פשוטות מבעלי ההון ומוסדות המשטר, החל מאלות הבריונים שגויסו ע"י המעסיקים כדי לגרש פועלים שכבשו מפעלים והתבצרו בהם, ועד ה"שבתות מגן" כנגד שובתים, ופיטוריהם. המשבר הכלכלי החריף הוסיף ללחץ. למרות זאת, כ-1000 סניפים של האיגודים מקצועיים הוקמו במקומות העבודה במשך תקופה זו. 6. אחרית דבר: קטעים מ"הארץ המקוון" – 4.7.13, ביום שלאחר ההפיכה הצבאית הלילית. "מנהיגי הצבא המצרי הבטיחו לממשל אובמה שאין בכוונתם לתפוס את השלטון לאורך זמן לאחר הפלת מורסי, וכי הם ימנו ממשלה אזרחית של אנשי מקצוע שינהלו באופן זמני את המדינה. הבכירים מסרו את הדברים בניסיון למנוע סנקציות שיבטלו את הסיוע האמריקאי למצרים, שעומד על 1.5 מיליארד דולר, כך מסר גורם אמריקאי בכיר לסוכנות הידיעות אי-פי. החוק האמריקאי קובע כי על הממשל להשעות את הסיוע הצבאי והכלכלי למצרים במקרה של הפיכה צבאית. על פי החוק, הדחה לא חוקתית של נשיא שנבחר באופן דמוקרטי על ידי כוחות הצבא תגרום לעצירת הסיוע. עם זאת, לממשל האמריקאי יש חופש פעולה מסוים בנושא, והצבא המצרי מנסה לנקוט בצעדים שימנעו את ההחלטה.

בשיחות במהלך השבוע האחרון בין בכירים בצבא המצרי ובכירים אמריקאים, ביניהם שר ההגנה צ'אק הייגל, הבטיחו המצרים כי לאחר הדחת מורסי, הם יפעלו בהקדם להקמת ממשלת מעבר אזרחית, ולא ייקחו את השלטון לידיהם. המצרים גם הבטיחו לנקוט בצעדים לשמירה על ביטחונם של האזרחים האמריקאים השוהים במדינה, כולל אבטחת השגרירות בקהיר והקונסוליה האמריקאית באלכסנדריה. לפי מקורות בכירים, משרד החוץ האמריקאי הורה לכל עובדי השגרירויות והדיפלומטים הלא חיוניים ובני משפחותיהם לעזוב את מצרים מחשש לביטחונם. " אנחנו יכולים להבין מכך שההפיכה הצבאית תוכננה, והוכנה, בדקדקנות במשך שבועות ע"י א-סיסי והגנרלים בתיאום עם הממשל האמריקאי. הצבא המצרי ניצל את האנרגיה העצומה שיצאה מההמונים כדי למגר את בעלי בריתם עד כה - האחים המוסלמים. את הגל הראשון של המהפכה הם חטפו כדי להפיל את מובארק שהפך לסמרטוט שמיצה את סגולותיו. עם הגל השני הם ניצלו את האנרגיה המתחדשת כדי לסלק מדרכם את האחים, בעלי ברית שימושיים מאוד, אך לשעה קלה. הגל השלישי של המהפכה בוא יבוא, הפעם נגד השלטון הצבאי !

י. קופפרמן

#שפהעברית #מהפכה #מהפכהבמצרים #אימפריאליזם #יקופפרמן