שובת הרעב הפלסטיני אל עיסאווי תובע: חרות או מוות!

בזמן המשא ומתן על חילופי שבויים (פרשת החייל הישראלי גלעד שליט), תכנן המשטר הציוני כיצד להפר את ההסכם לאחר חזרת ש השבוי של. בחשאי הוא יצר תקנה צבאית חדשה, המאפשרת לעצור את המשוחררים ולהחזירם לכלא לריצוי כל העונש המקורי באמצעות כל תירוץ שיראה לנכון. מאז אוקטובר 2011, עצר הצבא 14 אנשים,באמצעות התקנה החדשה.

התרגיל המזוהם שביצע משטר הדיכוי, איננו רק נקמה בשבויים ששוחררו, אלא איתות לארגונים הפלסטינים שרצוי להרוג חיילים ישראלים שבויים ולא לחלום להחליפם. זהו הכנסת הנוהל הצבאי הישראלי הקרוי "נוהל חניבעל" בצורה סמויה לתוך החוק הצבאי.

אחד האסירים מחדש הוא סאמר אל עיסאווי השובת רעב ברציפות בכלא הישראלי זה החודש השמיני. אל עיסאווי המאושפז כרגע באפיסת כוחות בבי"ח קפלן הצהיר אתמול כי מטרתו היא חירות או מוות. מפעם לפעם הוא מאבד את הכרתו אך מסרב להפסיק את שביתת הרעב שלו העשויה להביא למותו, אלא אם ישוחרר ויוכל לחזור לביתו. השב"כ מבקש לגרשו לעזה תמורת הפסקת שביתת הרעב וכדי לשבור אותו יושבים בכל עת שלושה סוהרים ליד מיטתו ואוכלים להנאתם.

חוקי רשע ותקנות דיקטטוריות כמו התקנה הנ"ל ניתן להפיק בקלות על רקע "מצב החירום" הנצחי כפי שמגדיר אותו המשטר הציוני. מאז קום המדינה הזאת ועד היום מאושרים חוקים אלה בעקביות על ידי כנסת ישראל המתחזה לפרלמנט דמוקרטי. המשטר הישראלי מבוסס זה 65 שנה על מצב חירום שירש מהמשטר הקולוניאלי הבריטי ובכל זאת מוגדר ע"י "הקהילה הבינלאומית" כמשטר דמוקרטי. מצב חירום מתמשך זה מאפשר למשטר לשבור, לבטל או להשעות כל חוק באופן "חוקי" כביכול. "תקנות ההגנה לשעת חירום" 1945 מתאימות למשטר הציוני ככפפה ליד. הוא מופעל כיום בעיקר נגד פלסטינים אך אנו רואים שהוא מסוכן גם לישראלים.

ממיטת חוליו מגדיר אל עיסאווי להפליא את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית כמשהו עלוב הבנוי מסביב לאותו כוח האופל שמהווים השב"כ ומנגנוני הביטחון הישראלים. מנגנונים אלה מהווים את האלוהים הציוני שמאמיניו עובדים אותו באדיקות. מצבו של עיסאווי מדרדר במהירות וחייו בסכנה חמורה. החברה הישראלית אטומה בינתיים הן לגורלו של האסיר והן לשימוש ב"חוקי החירום" הטוטליטריים שלא ניתן להתגונן מפניהם משום שההאשמות סודיות. מערכת "חוקית" כזו, שכל מטרתה לקיים משטר אפרטהייד המחריף והולך, חייבת להתחסל.

כדי להכניס את שתיקת הישראלים לפרופורציה הנכונה, דמו בנפשכם כי במצריים או בטוניסיה היה המשטר נוהג כך באחד ממתנגדיו. ברור לחלוטין כי המחאה הציבורית וההפגנות ברחובות היו מזעזעות את אושיות השלטון. אצלנו נהוג כמובן ללגלג ולבוז ל"אביב הערבי" אך נראה כי שתיקה ואדישות כזו לפשעי המשטר, יכולה להתרחש רק בחורף של "דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". אנו תובעים: ישוחרר סאמר עיסאווי לביתו! ישוחררו כל האסירים הפוליטיים והמנהליים! יבוטלו חוקי החירום ותקנות ההגנה לשעת חירום! הוועד למען מדינה חילונית דמוקרטית

.onerepublic.org

#סאמראלעיסאווי #שפהעברית