מדוע מתפתחת עסקת חילופי שבויים עם החמאס?

1. הרקע זה מספר שנים מתקיים ערוץ חשאי בין ממשלות ישראל לבין ממשלת החמאס בעזה. בקצה אחד ר'אזי חאמד, סגן שר החוץ של ממשלת החמאס, בקצה השני גרשון בסקין, העומד בראש "המכון למחקר ישראלי פלסטיני". אנ.ג'י. או, המזוהה עם השמאל הישראלי. בכמה הזדמנויות בעבר הערוץ הופעל, למשל להסדרת הפסקות אש בין הצדדים. הערוץ היה מאד יעיל, ואפשר קיצורי דרך מהירים בלא הזדקקות לתיווך המסורתי, המודיעין המצרי. זה הערוץ שהפעיל באפריל האחרון דוד מידן, נציגו האישי החדש של נתניהו, איש מוסד בכיר (דרגה מקבילה לאלוף בצבא) וותיק, היה בעברו ראש אגף "צומת" המפעיל את הסוכנים, ראש "תבל" המקיים את הקשרים עם סוכנויות המודיעין המצרי. בתור שכזה הכיר את ראשי המודיעין המצרי.

מרגע כניסתו לתפקיד החליט מידן להפעיל את מה שהתקשורת הישראלית מכנה "הערוץ החשאי", או "המתווך", ז.א. הערוץ בסקין-חאמד. 2. הסיבות להתגמשותם של הצדדים הלשכה המדינית של החמאס חשה מזה 6 חודשים שהקרקע בוערת תחת רגליה בדמשק. ההפגנות המגייסות רבבות משתתפים מסמנות לה ששלטון בשאר אסד עלול ליפול, ומשטר חדש בראשות "המועצה הלאומית הסורית" (ההנהגה הרשמית של אופוזיציה) עלול לסלק אותה מדמשק. מלבד זאת, מעמדה של חמאס בדמשק היום מעורער: הסניף הסורי של "האחים המוסלמים", תנועת האם של "החמאס", חבר ב"מועצה הלאומית הסורית", וחאלד משעל ומוסא אבו מרזוק מקבלים את השראתם "הרוחנית" מהאיממים והשייח'ים של "האחים המוסלמים" הסורים. האופציה הסבירה כרגע היא מעבר לקהיר. הכנסת המשטר הצבאי המצרי לקלחת המו"מ על חילופי אסירים תחזיר לו מעמד מרכזי במערך המזרח תיכוני, מעמד שאבד לו עם פרוץ המהפכה המצרית. הנהגת חמאס הייתה מוכנה לשרת את השלטון המצרי ע"מ לזכות באהדתו, שמעולם לא הייתה בזמן מובארק. המטרה היא לקבל אישור לאפשרות המעבר של הנהגת החוץ לקהיר. מכאן הצורך להתגמש על תנאי העסקה, כאשר שני גנרלים מהמודיעין עומדים בתווך במו"מ עם ישראל. העובדה ש"האחים המוסלמים" במצרים פועלים, עם עידוד אמריקאי, כשותפים של השלטון הצבאי עוזרת מאוד בנושא הזה . מלבד זאת, חתול אפור עבר בין המשטר האירני לבין הנהגת החמאס. שוב, החיבור ל"אחים המוסלמים", אויבי משטר בשאר אסד, מעכיר את היחסים. המשטר האירני הפחית את המימון לעזה. והרי, הממשלה בעזה חייבת לשלם כל חודש את המשכורות למורים, לרופאים בבתי החולים, לאנשי מנגנוני הביטחון, לפקידים במשרדי הממשלה. בדיוק כפי שהרשות ברמאללה מקבלת את מימונה מ"המדינות התורמות". כמובן, האוכלוסייה הענייה כל כך ברצועה אינה יכולה לשלם מסים שיתחזקו את הממשלה. מכאן הצורך לשים קץ, לפחות, לסגר, על ידי הסדר עם הממשלה הישראלית. ממשלת אולמרט, ב-2007 טענה באופן שקרי שהסגר הוטל בגלל שבייתו של שליט. משקיפים טוענים שבהסכם החילופים קיים סעיף חשאי בדבר הקלות בסגר.

באשר לסיבות שהביאו את הזוג נתניהו-ברק להגמיש את עמדתם בתנאי העסקה אחזור בסוף הדברים. 3. חבר'ה-ליצים במלון בקהיר המו"מ "העקיף" במלון הפאר בקהיר ("מריאוט"?) ובמשרדי המודיעין התנהל כשדוד מידן ואנשיו ואחמד ג'עברי ואנשיו יושבים בשני חדרים סמוכים. שני גנרלים מצרים העבירו את הטיוטות מחדר אחד לשני. מידן, יליד מצרים, יודע ערבית על בוריה ,את ניביה המצרי, פלסטיני, והלבנוני, הם העבירו, ביניהם, לא רק טיוטות, ומסמכים לעיון, ולבסוף לחתימה, אלא גם בדיחות. אווירה רגועה, ידידותית כמעט, שררה בין שני האנשים, ששהו ימים ולילות במשך שלושה חודשים (מתחילת יולי) באותם שני חדרים סמוכים. כששני הגנרלים המצרים שייכים בעיקרה לתפאורה, או לפחות משמשים סטטיסטים.

ומה קרה כשג'עברי ומידן נתקלו זה בזה בהול של המלון, בחדר האוכל, במעלית, בפרוזדור שהוביל אותם לחדרים? מעניין. ומה עם האנשים שלהם? עשו: אני לא מכיר אותך? 4. ההסכם כידוע, המתווה היה מוכן כבר בספטמבר 2007. 3 חודשים אחר שבייתו של שליט. כ1000אסירים ישוחררו, מהם 450 על פי רשימה שתוכן ע"י החמאס. הפער היה רק על השמות של מי שהשב"כ הישראלי מכנה "הסמלים, ז.א. דמויות ההנהגה. ההפגנות בסוריה, ירידת המימון מאיראן, הצורך להתקרב לצרכים של הממסד הצבאי המצרי, זירזו בלשכה המדינית של החמאס את תהליך ההתגמשות לגבי רשימת המשוחררים. אצל הצד הישראלי היה כמובן גורם אחר. 5. מלחמה נגד איראן ברקע? כידוע, הזוג נתניהו-ברק שואף למהלך מלחמתי נגד איראן. דובר על כך שהחורף הקרב יסגור את הלון ההזדמנויות עד השנה הבאה. הזמן שנותר מצטמצם והולך. הגיעו לכאן בשנים האחרונות נציגי ממשל שהביאו מסרים של אובמה שדרשו מישראל לעזוב את הרעיון הזה. השערורייה; שהייתה סביב מינוי הרמטכ"ל הישראלי לפני 6 חודשים סבבה סביב העניין הזה. ראשי המוסד והשב"כ - דגן ודיסקין - התנגדו למהלך המתוכנן והזהירו מפני מהלך שנראה להם אסוני. מאז, הם הוחלפו ע"י אנשים יותר נוחים לנתניהו וברק. ואלה לא עזבו את הרעיון. הם בוודאי שואפים לממש אותו – אם כבר – בתוך זמן קרוב.

מלחמה נגד איראן, אם תפרוץ, תסב בשטח של 1948 נזקים כבדים, מאות טילים – יש להניח – יתעופפו בכל יום בכל השטח. לכן, לקראת אפשרות של פתיחת מהלך צבאי נגד איראן, חשוב לקברניטים אלה שתיווצר אווירה של "כולנו ביחד", של אחדות, של שותפות גורל. זהו הסבר אפשרי להחלטה הפתאומית של נתניהו-ברק לסגור עניינים, להתגמש, ולשחרר כמות רצינית של אנשים שעד עכשיו נתניהו התנגד לשחרורם.

האווירה של אחדות "לאומית", של ה"ביחד", של "כולנו עם אחד סביב הבן של כולנו החוזר הביתה" עשוייה להיות הכנה לאחדות שתידרש;; בעת עימות צבאי נוראי. 6. על תנאי העסקה לא שוחררו אסירים רבים הכלואים עוד מלפני הסכם אוסלו. כאשר נחתם הסכם בין שתי מדינות שנלחמו זו בזו, כל השבויים משוחררים מיני וביה. השחרור אז היה מוגבל. רבים מהאסירים האלה לא נכללו ברשימה ע"י הנושאים והנותנים של החמאס (פרט לאזרח ישראלי בן 82). זה 6 שבועות שובתים שביתת רעב בבתי הכלא (בינתיים, קרוב ל1000 אסירים, לפי שב"ס). דרישותיהם (חזרה למצב שקדם לכניסת ראש השב"ס פרנקו לתפקיד לפני כמה חודשים) לא נכללו בתנאים שהוגשו ע"י החמאס. 7. לאן? העסקה, הגדולה ביותר בניצוח החמאס, התנאים בהם היא התנהלה, המצב הדחוק אליו עלולה הלשכה המדינית שלו להיקלע, ירידת המשאבים של ממשלת החמאס, "הערוץ החשאי" שהוכיח את יעילותו המרשימה, היחסים הכמעט ישירים ואווירת האמון שנוצרה – כל אלה עשויים, בנסיבות מסוימות, להפוך את העסקה להקדמה למתווים עתידיים. מופז, רמטכ"ל ושר ביטחון ישראלי לשעבר, מקדם מזמן יוזמה להסכם פוליטי בין ישראל לחמאס. הוא לבד בממסד הישראלי. איש אקדמיה ויועץ לרשויות המודיעין הישראליות, פרופ' שאול משעל גם תומך בפומבי ברעיון. יוזמת הרשות באו"מ, שלא תואמה עם ישראל ועם ושינגטון, הורידה את קרנו של אבו מאזן אצל הברנשים האלה. לעומת זאת, דוברי החמאס אומרים: "אנחנו לא יכולים להכיר בישראל כי היא מדינה כובשת אם ייפסק הכיבוש, אפשר לראות דברים. שאול משעל אומר: בעצם עמדת החמאס אינה שונה מזו של הרבה ישראלים. האידיאולוגיה אומרת: הארץ כולה שלנו, אבל הפוליטיקה אומרת שצריך להתפשר.

מאת ק. יהודה בנושא זה אפשר לקרוא את רון בן ישי ב"ידיעות אחרונות". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4134766,00.html

#קיהודה #שפהעברית #עסקתחילופישבויים