הסתירה הפנימית של אורן יפתחאל
למדור מכתבים, הארץ 12.12.2013
אלי אמינוב ועפרה ישועה-ליית / הוועד למען מדינה חילונית דמוקרטית בכל הארץ

אורן יפתחאל (הארץ 8 בדצמבר 2013) חולק על אוה אילוז ודוחה את "ההסבר הדתי שהיא מציעה המתמקד" – לדעתו – "בסימפטומים ולא בשרשי המחלה". יפתחאל רואה את אילוז כמי שמייחסת "חשיבות מוגזמת למתרחש בבועה היהודית" וכבייכול מתעלמת "כמו רוב היהודים" משאלת פלסטין... כך מציג יפתחאל את הסתירה הפנימית העמוקה בטיעון שלו כאשר הוא עצמו מייחס ל"יהודים" נטיה להתעלם משכניהם, והרי זו בדיוק התכונה שבה מתמקדת אילוז.

הויכוח בין יפתחאל לאילוז נוגע בשאלה חשובה ביותר של הקיום הישראלי: האם מקור מדיניות האפרטהייד הישראלי הוא ההלכה היהודית או הקולוניזציה של פלסטין ההיסטורית? הבנה של המקור למדיניות זו חשובה כמובן כדי לדעת כיצד יש לפעול לשם כדי לעקור גורם זה מתוך חברה האמורה להיות אנושית וחפצת חיים.

למרבה הצער, קריאה במאמרו של יפתחאל, מהלוחמים ההגונים ביותר לזכויות לא-יהודים בישראל, מגלה שגם נקודת המבט שלו נגועה באותו כשל תרבותי מסורתי שאינו חדל למצוא תירוצים למפעל ההתנחלות של היהודים בפלסטין.

טענתו של יפתחאל, כי היהודים "למעשה גורשו אל מולדתם" הן מאירופה והן מארצות האיסלאם. היא תמוהה וכוזבת גם יחד. היהודים הינם תוצר של ההלכה הרבנית, ולא של פלסטין, שבה אמנם חיו יהודים לפני אלפיים שנה, אך גם בני דתות אחרות – בוודאי הנוצרים – חיו בה, ועל פי ההגיון הזה הרי היא גם מולדתם. לפלסטין החליטה התנועה הציונית ליבא יהודים בעיקר לאחר שזכתה לחסות בריטניה הקולוניאלית, ששימשה אמפרית האם של המתנחלים היהודים בתקופה קריטית.

עקרונותיה הגזעניים של יהדות ההלכה אינם יכולים להיות שנויים במחלוקת אחרי פרסומו של הספר "תורת המלך", של הרבנים שפירא ואליצור הדן בהתרת דמם של "גויים", ותמיכתם של מאות רבנים במסמך זה.. יפתחאל מתעקש לטעון שהסיבה לשנאת ילידי פלסטין המקוריים נובעת מתהלך ההתנחלות עצמו ולא ממקורותיה היהודיים של התנועה הציונית. תנוועה זו, כדבריו, אמנם אימצה לתוכה את "חזון הגאולה הדתי אתני" מראשיתה והיא מושפעת מגורמים דתיים, אנטי-ליברליים, משיחיים וגזעניים – אך כל זה לא מונע את איפיונה כתנועה "חילונית" מיסודה(!).

הקולוניזציה, כניתוחו של יפתחאל, היא בוודאי גורם מרכזי בהיווצרותה של הגזענות הציונית והישראלי. היא היוותה תנאי מספיק ואף הכרחי לפיתוחו והשלטתו של המטען ההסטורי שמקורו המובהק בהלכה היהודית. בתקופה שבה המתנחלים היו קבוצה אירופאית ממוצא אתני דומה הם הקפידו על היבדלות מן ה"אחרים" – העם הילידי בארץ. זו היתה תכונה יסודית שאומצה מיהדות ההלכה, וכלפי חוץ אפשר היה לראות בה אפליה על בסיס "אתני". אולם כאשר ניצב בפני הציונות האתגר לייצר אומה מקבוצות אתניות שונות, כולל כאלה שה"אתניות" שלהן היתה דומה מאוד לאתניות המקומית, התברר שלקבוצות השונות האלה היה רק גורם משותף אחד – הדת היהודית. מתוך הצורך ליצור אומה יש מאין, החלה לפרוח יהדות ההלכה הגזענית על אדמת פלסטין ההיסטורית, ולהוות כלי מרכזי בתהליך ההתנחלות, ההדרה והטיהור האתני של העם בפלסטין.

טענתו של יפתחאל, שהאפרטהייד התפתח בשטחים שנכבשו ב-67 "כתוצאה מהתנחלות בהם" אף היא תמוהה ומצביעה על הכחשה הנובעת כנראה מגבולות הסכמתו הפוליטית של המחבר. אפרטהייד איפיין את מדינת ישראל מיסודה, החל מנישול הפליטים הפלסטינים והחקיקה שאסרה על שובם למקומות מושבם, דרך מערכת חוקים המפרידה בגלוי בין יהודים לאחרים. חוק השבות, חוקי האזרחות ומערכת מרושעת של חוקי קרקעות המזכירה בכל את החוקים שנחקקו בדרום אפריקה בשנת הקמתה של ישראל קדמו להתנחלות בשטחים. ההתנחלות זו, הנמשכת זה יותר מארבעים שנה בתוקפנות ובתחושת אדנות רק חשפה והציפה את הכללים היסודיים שעל פיהם מתנהלים היהודים מול לא יהודים. משום מה השמאל הציוני מעדיף עד היום לטעון כי זוהי תופעה אופיינית לשטחים ומתגעגע ל"ארץ ישראל הקטנה והטובה". יפתחאל הסבור שהקמתה של מדינה פלסטינית "היתה יכולה לתת מענה, חלקי אך משמעותי, לפתרון שאלת הפליטים והריבונות הפלסטינית" מבטא למעשה את העמדה המתעלמת הזאת.

אווה אילוז, המכירה היטב את היהדות האורתודוכסית וקהילותיה במדינות שבהן היהודים מהווים חלק מלאומים אחרים כמו בצרפת, אנגליה וארה"ב לא נתקלה בהתנגשות בין ערכיה האוניברסאליים וערכיה היהודים, עד שלא הגיעה לישראל, שבה האוניברסאלי הוא שם נרדף ל"אנטי ישראלי". הסיבה לכך היא אך ורק רעיון העוועים הציוני שעל פיו היהודים הם אומה, וכי הדבק הנחוץ להמצאתה של אומה כזאת הוא הדת היהודית, על עקרונותיה העתיקים והגזעניים.

פתרון לבעייה הקיומית של תושבי הארץ הזאת מחייב, קודם כל, להפוך את הדת לעניינם הפרטי של האזרחים ולסלקה באופן מוחלט מן המרחב הציבורי. זהו הפתרון שבו בחרו קולוניות לשעבר, מארצות הברית ועד דרום אפריקה, ונראה שללא סילוק האידיאולוגיה הדתית לא יהיה פתרון למצב הקולוניאלי שאורן יפתחאל מצר עליו בצדק אך מסרב להתמודד עם מקורותיו היסודיים.